גדר ההפרדה היא מכשול שהקימה ישראל בגדה המערבית, בנייתה של הגדר החלה בימי האינתיפאדה השנייה ונמשכת עד היום. הגדר תוכננה כך שתשתרע לאורכם של כ-720 ק״מ בסמוך ולאורך תוואי הקו הירוק שאורכו כ-312 ק״מ בלבד. הסיבה לפער בין אורכה המתוכנן של הגדר לבין אורכו של הקו הירוק היא ש כ-85% מהגדר נבנתה בתוך תחומי הגדה המערבית.
ה״גדר״ היא למעשה מכשול המורכב מגדרות אלקטרוניות, ״שבילי טשטוש״ שהן דרכים העוברות בצמוד לתוואי הגדר ומיועדות למעבר של כלי רכב צבאיים וגדר בטון בגובה של כשמונה מטרים. לפי המדינה, תכליתה היא למנוע חדירה של מחבלים לתוך שטח ישראל, אולם בפועל, חלקים ניכרים מהגדר לא הושלמו עד היום והתוואי המפותל שחורג מתחומי הקו הירוק מראה שתכליתה גם לספח דה-פקטו שטחים נרחבים באזורי קו התפר. לאחרונה נחשף כי ״מנהלת הגדר״, הגוף הצבאי שאחראי לתחזוקה השוטפת של הגדר, עמדה במרכזה של פרשת שחיתות שכללה בכירים במשרד הביטחון והצבא, קבלנים ואף ראשי משפחות פשע.
הגדר מפרידה בין כפרים פלסטינים רבים ושטחי החקלאות שלהם. אחת מהדוגמאות המפורסמות למקרה כזה הוא סיפורו של הכפר בלעין בו נאבקו למשך שנים ארוכות תושבי הכפר בשיתוף עם פעילים ישראלים ובינלאומיים נגד בניית הגדר בשטחם וסיפוח שטחיהם החקלאיים לטובת בניית ההתנחלות מודיעין עלית. בירושלים, הגדר אף ניתקה שכונות שלמות מן העיר, דוגמת כפר עקב, וחלקה אף עבר בתוך שכונות ובתי מגורים כמו במקרה של אבו-דיס. המקרים המצוינים לעיל הם דוגמאות לעשרות רבות של כפרים ושכונות שהושפעו מהקמתה של גדר ההפרדה. גדר ההפרדה הפכה לאחד הסמלים המובהקים של הכיבוש הישראלי בשטחים וההתנגדות לה לסמל למאבק הפלסטיני בכיבוש. אמנים רבים, פלסטינים, בינלאומיים וישראליים ציירו על הגדר במחאה על קיומה ובבית לחם, אמן הגרפיטי הבינלאומי בנקסי אף הקים מלון שצמוד לתוואי הגדר בעיר.
