דרום הר חברון הוא האזור הדרומי ביותר בגדה המערבית ורובו מוגדר כשטח C, שבשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית. תושבי האזור הפלסטיניים חיים בעיירות דוגמת יטא או דורה ובקהילות רועים וחקלאים קטנות שבכולן יחד מתגוררים כ-70,000 פלסטינים. בדרום הר חברון חיים גם כ-8000 מתנחלים ישראלים בהתנחלויות ובמאחזים שנמצאים בתחומי המועצה האזורית הר חברון. לפי דוחות רבים של ארגוני זכויות אדם ישראלים ובינלאומיים, וכן על פי הצהרות בכירים בממשלות ישראל האחרונות, ישראל פועלת בשנים האחרונות לדחיקת קהילות הרועים הפלסטיניות באזור תוך שימוש במגוון אמצעים העומדים לרשותה, ובהן הכרזה על שטחים נרחבים כשטחי אש צבאיים או שמורות טבע, על מנת להקל על סיפוח עתידי של האזור לשטחי המדינה.1
אזור דרום הר חברון הפך גם למוקד של אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים, שיוצאת לרוב ממספר מאחזים בלתי מורשים בשטח זה. קהילות הרועים והחקלאים הפלסטיניים בדרום הר חברון נחשבות לאחת מהאוכלוסיות הפגיעות ביותר בגדה המערבית. תושביהן חיים פעמים רבות במערות או באוהלים ובכפרים בהם אין מבני קבע, תשתיות חשמל או מים זורמים. על רקע זה, הקהילות הפלסטיניות באזור פגיעות במיוחד לאלימות המתנחלים ומאמצי הגירוש של המדינה, בדומה לקהילות הרועים באזור בקעת הירדן.
בשנים האחרונות, תושבי האזור הפלסטיניים החלו להתארגן בצורה אפקטיבית יותר כנגד המאמצים לדחיקתם מהאזור. קבוצות פעילים פלסטיניות, ישראליות ובינלאומיות, לצד ארגוני זכויות אדם, פועלים על מנת לסייע לתושבי האזור הפלסטינים להישאר במקום. עם זאת, אלימות המתנחלים מהמאחזים הסמוכים החריפה גם היא ובעקבותיה אף נהרגו פלסטינים ונפצעו פעילים ישראלים, פלסטינים ובינלאומיים.
1 ראו למשל, קמ״ט מרכז לענף צבא – ממשל צבאי, ״פעולות לאיתור יישוב קבע בדרום הר חברון״, 17 באוקטובר, 1977. ארכיון צה״ל, המסמך נמצא בידי מכון עקבות לחקר ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי פלסטיני.
