״הקו הירוק״ הוא הכינוי שניתן לגבולות שנקבעו בין ישראל ושכנותיה בזמן חתימת הסכמי שביתת הנשק ב-1949. הגבול בין מדינת ישראל לבין הגדה המערבית ורצועת עזה סומן במפות בירוק ומשם שאב את שמו. ב-4/6/1967 כבשה ישראל את הגדה המערבית ועזה, האזורים שנמצאו מחוץ לתחומי הקו הירוק, והיא ממשיכה להחזיק בהם עד היום. על רקע זה נקרא הקו הירוק גם גבולות ״ה-4 ביוני״, או ״גבולות 67״.
החל מהימים הראשונים לכיבוש השטחים ולאחיזתו של צה״ל באזורים שנמצאו מעבר לקווי שביתת הנשק מ-1949, השיקה ישראל תהליך מחיקה הדרגתי של ״הקו הירוק״ מהמפות הממשלתיות הרשמיות ובכך גם מהתודעה הציבורית הישראלית. ספרי לימוד, מפות תחזית מזג האוויר בחדשות, עיתונים ומסמכים רשמיים לא מראים את הקו הירוק ובכך גם לא מציינים את ההפרדה החוקית והרשמית שיש בין השטחים הכבושים ובין ישראל. למרות זאת, ישראל לאהחילה את ריבונותה באזורים שמחוץ ל״קו הירוק״ ומושלת בהם מתוקף ״תקנות לשעת חירום״, תקנות זמניות הדרושות אשרור של הכנסת כל כמה שנים.
על רקע זה, החל מהמגעים הראשונים לקראת משא ומתן בין ישראל והפלסטינים בשנות השבעים, גבולות הקו הירוק הם הבסיס לחלוקה הטריטוריאלית שעומדת בלב כלל התוכניות שנוסחו לקראת הסכם עתידי שיחתם בין הצדדים. כלל יוזמות השלום הקוראות לחלוקת הארץ לשתי מדינות התבססו על גבולות הקו הירוק. כך, בעוד המפות הישראליות אינן מראות את הקו הירוק, ממשלות ישראל מתבססות עליו במהלך דיוניהן עם הפלסטינים. בתוך כך, עם העמקת הכיבוש הישראלי על הפלסטינים בשטחים ועם מחיקת הקו הירוק מהתודעה הציבורית הישראלית גוברים הקולות בקרב שני הציבורים, הישראלי והפלסטיני, שכבר לא בפתרון שתי המדינות המבוסס על גבולות הקו הירוק כפתרון אפשרי וישים לסכסוך.
