הרשות הפלסטינית היא היישות השלטונית ששולטת בהיבטים האזרחיים ולעיתים הביטחוניים של הפלסטינים בתחומי הגדה המערבית, בהתאם לחלוקת השטח לאזורי אחריות ושליטה בהסכם אוסלו. באופן רשמי הרשות שולטת גם ברצועת עזה, אולם בפועל ההנהגה של הרשות ברצועה הודחה ב-2007 על ידי ארגון חמאס ששולט ברצועה מאז. הרשות הוקמה במסגרת הסכמי אוסלו ב-1994 כבסיס האדמיניסטרטיבי והשלטוני הזמני של המדינה הפלסטינית שתקום. למעשה, מנגנוני הרשות השונים מבוססים על המוסדות הוותיקים יותר שהקים הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) החל משנות השישים. כיום הרשות הפלסטינית מוגדרת כישות ״חצי אוטונומית״ המנהלת את חייהם של מרבית הפלסטינים בגדה המערבית וכנציגה הרשמית של הפלסטינים בקרב הקהילה הבינלאומית. ב-2012 קיבלה הרשות הפלסטינית מעמד של מדינה משקיפה בעצרת הכללית של האו״ם ובכך ביצרה את מעמדה בקרב הקהילה הבינלאומית כמדינה הפלסטינית הרשמית.
אמנם הרשות הפלסטינית נתפסת כמי שמנהלת את חייהם של הפלסטינים באופן ישיר דרך מנגנוני השלטון האזרחיים והביטחוניים שלה, אך בפועל היא פועלת תחת עינה הפקוחה של ישראל ובתיאום מלא עמה. מאז 2005 קיים תיאום ביטחוני הדוק בין מנגנוני הביטחון הפלסטיניים ובין מדינת ישראל, מערך שאחראי לירידה החדה במספרי הפיגועים לאחר האינתיפאדה השנייה. לאור כפיפותה של הרשות לישראל בהקשרים ביטחוניים וכלכליים היא נתפסת בידי פלסטינים רבים כמשתפת פעולה עם הכיבוש הישראלי וכמי שבגדה בתפקידה להגן על העם הפלסטיני מפני ישראל. על הרקע הזה, מעמדה של הרשות בקרב אזרחיה הולך ונחלש, על אחת כמה וכמה לאור העמקת השלטון הצבאי הישראלי בגדה המערבית והעלייה ההולכת והגוברת במספרי ההתנחלויות שנבנות על אדמות פלסטיניות. ישנם פרשנים ומומחים הטוענים שהרשות הפלסטינית נמצאת במשבר עמוק ועומדת על סף פירוק, ומספר אנשי ימין בולטים קראו בשנים האחרונות לפירוק מוחלט של הרשות הפלסטינית, בניגוד לדעת מערכת הביטחון הישראלית שרואה ברשות נכנס אסטרטגי לביטחון ישראל.
