מיד לאחר כיבוש הגדה המערבית ועזה ב-1967, נדרשה ישראל להכריע בשאלת מעמדם של הפלסטינים בהם שלטה. לפני הכיבוש הישראלי, פלסטינים שהתגוררו בגדה המערבית החזיקו בדרכון ירדני, ואלו שחיו ברצועת עזה החזיקו בדרכון פלסטיני שהנפיקה מצרים ושמעמדו החוקי והבינלאומי היה מוטל בספק. דרכון זה לא אפשר לפלסטינים לנוע בחופשיות בין מדינות ואפילו לא למצרים עצמה. לאחר כיבוש השטחים וסיפוח מזרח ירושלים לישראל, פלסטינים תושבי מזרח ירושלים קיבלו מעמד של תושבים במדינת ישראל. בגדה ובעזה, המשיכו הפלסטינים להחזיק בדרכונים שהיו להם בעבר עד ל-1988, אז ויתרה ממלכת ירדן על זיקתה לגדה המערבית. לאחר הסכמי אוסלו והקמתה של הרשות הפלסטינית, החלה הרשות להנפיק תעודות מעבר ותעודות זהות, בהם החזיקו הפלסטינים במקביל לדרכונים הקודמים שהיו ברשותם.
בשל חלוקת הסמכויות הביטחוניות והאזרחיות בין ישראל והרשות הפלסטינית בשטחים לאחר הסכמי אוסלו, נוצרו שני מעמדות אזרחיים שונים בקרב פלסטינים – פלסטינים ממזרח ירושלים שהינם תושבי ישראל והחזיקו בתעודת זהות ישראלית (כחולה), ותושבי הרשות הפלסטינית שמחזיקים בתעודת זהות של הרשות הפלסטינית (ירוקה). תושבי מזרח ירושלים מחזיקים גם בתעודת מעבר ישראלית (לסה פסה) המאפשרת להם לנסוע למדינות אחרות. בגלל מעמדה הנמוך יותר של תעודת המעבר, על המחזיקים בה להגיש בקשה לאשרת כניסה מהמדינה אליה הם נוסעים כל נסיעה מחדש. ככלל, מעמדם האזרחי של תושבי מזרח ירושלים מקנה להם חופש תנועה רב באופן יחסי בשטחי ישראל. בתוך כך, כפי שמעידים ארגוני זכויות אדם, מעמדם האזרחי אינו בטוח וישראל מרבה לשלול מהם את התושבות בתואנות שונות. עבור מחזיקי תעודת הזהות הפלסטינית, חופש התנועה בתוך ישראל ובין אזורים שונים בגדה המערבית מוגבל ונתון לשינויים בהתאם לשיקול דעתם של גורמים בטחוניים ישראלים.
התוצאה היא שפלסטינים שמתגוררים באזורים שונים מחזיקים במעמד אזרחי שונה, למרות שהם בני אותה חברה ולאום ולמרות קשרי משפחה וזוגיות בין פלסטינים מאזורים ומעמדות אזרחיים שונים. כך, ישראל הפרידה בין משפחות ובני זוג שחלקם מחזיקים בתעודה מסוג אחד וחלקם בתעודה מסוג אחר. סוגיה זו זכתה לכינוי ״איחוד משפחות״ והיא נדונה תדיר בבתי המשפט ובכנסת ישראל. בשנים האחרונות החילה הכנסת שינויים בחוק איחוד המשפחות המציב פלסטיניים שיש ביניהם קשרי משפחה והבדלי מעמד אזרחי מול מציאות חיים בה מחויבים בני הזוג לגור בגדה המערבית, במידה ואחד מבני המשפחה הוא אזרח פלסטיני ושאר המשפחה תושבים ישראלים, למשל.
