רצועת עזה ממוקמת בדרום מערב הארץ על הגבול המצרי ובשטחה חיים כשני מיליון בני אדם. כ-75% מתושבי הרצועה הם צאצאים של פליטים פלסטינים מ-48 והיא נחשבת לאחד מהמקומות הצפופים בעולם. למשך רוב התקופה בין 1948 ל-1967 נשלטה הרצועה בידי מצרים, עד שבמלחמת ששת הימים כבשה ישראל את האזור והחזיקה בו תחת ממשל צבאי עד ל-2005. באותה השנה, ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון יצאה לתוכנית ההתנתקות במסגרתה פינתה כ-8,000 מתנחלים מרצועת עזה. ההתנתקות הובילה גם למלחמה פנים פלסטינית בין פת״ח וחמאס על השליטה ברצועה, במהלכה השתלטה חמאס על הרצועה ב-2007. ברקע העימותים הפנים-פלסטיניים, כשנה בלבד לאחר ההתנתקות, יצאה ישראל למבצע ״גשמי קיץ״ מול החמאס ברצועת במהלכו נהרגו 5 ישראלים ו-394 פלסטינים. ״גשמי קיץ״ היה ראשון בשורה ארוכה של מבצעים צבאיים ישראלים בעזה שבמסגרתם (החל מ-2008) נהרגו 46 ישראלים ו-4039 פלסטינים. מבצע ״גשמי קיץ״ החל על רקע ירי טילי קסאם בידי חמאס על ישובי הדרום וחטיפתו של גלעד שליט על ידי חמאס שהחזיקה בו עד 2011.
החל מ-2007, על רקע חטיפת שליט והקמת ממשלת חמאס הטילה ישראל סגר על רצועת עזה הנמשך עד היום. הסגר צמצם דרסטית כניסה ויציאה של סחורות ואנשים, ופגע אנושות בכלכלת הרצועה עד שכיום היא מוגדרת כמקום שבו מתחולל אסון הומניטרי. כתוצאה מהסגר, כמחצית מתושבי הרצועה מובטלים, היקף המסחר הצטמצם משמעותית ועל פי האו״ם כ80% מהמים אינם ראויים לשתייה. ארגוני זכויות אדם טוענים כי לישראל יש ״אחריות כובש״ על המצב ברצועת עזה מתוקף הדין הבינלאומי. לעומתם, ישראל טוענת שבעקבות ההתנתקות דינים אלה לא חלים עליה. על כל פנים, בין מבצע צבאי אחד לשני, את המחיר משלמים תושבי הרצועה.
